איה כורם – עלינו לא שרים שירים

נתן אלתרמן, מגדולי הכותבים בעברית, אם לא הגדול שבהם, הלך לעולמו לפני 55 שנה והותיר

אחריו רשימה אינסופית של נכסי צאן ברזל בלתי נשכחים: ״פגישה לאין קץ״, ״ליל חניה״, ״ערב
עירוני״, ״אליפלט״, ״כלניות״, ״עוד חוזר הניגון״, ״שיר העמק״ ועוד ועוד ועוד. יצירתו נטועה עמוק כל
כך בדברי ימי התרבות המקומית, עד כי נדמה שלא ברור מה מגדיר את מה – אלתרמן את המילה
העברית, או להיפך.
במופע חדש, איה כורם לא רק מבצעת רבים ואהובים מהשירים ההם, אלא גם עונה להם בשירים
חדשים מקוריים משלה: תשובה נשית ועדכנית לפזמונים האהובים שחלקם נכתבו לפני כמעט מאה
שנה. כורם אחראית על הטקסטים – שירי המתכתבים עם השירים ההם, המעניקים זווית ראייה
חדשה או מענה נשי חצוף למונולוג הגברי כל כך של אלתרמן על אהבה, חיים ומוות. על הלחנים
והעיבודים המוזיקליים – אדם בן אמיתי, שותפה הקבוע לחיים וליצירה של כורם.
לאחרונה הוציאה כורם את ״אליפלט 2.0״, שיר המשך ל״אליפלט״ הותיק של אלתרמן וארגוב, המציע
סוף אחר לסיפור ובו אליפלט שורד את הקרב, שב הביתה ונאבק לחזור ולחיות חיים נורמליים. השיר,
הכל כך רלוונטי לתקופה, זכה להשמעות רבות ולשבחים הן מהקהל והן מהתקשורת.
המופע ״עלינו לא שרים שירים״ כולל ״שיחות״ נוספות בין הישן לחדש – ״ניגון עתיק״ זוכה לתשובה
מצמיתה, מפי האישה שנמצאת בתוך הבית הבוער, וגם – גרסה עדכנית ל״ליל חניה״, רק הפעם של
הנשים שנותרות בעורף, אלה שאיש לא יכתוב עליהן שירי הלל ורעות קרב.
כורם ובן אמיתי, יצרו מופע שהוא גם, אבל לא רק, נוסטלגיה יפהפייה לארץ ישראל הישנה והטובה.
מופע המיועד לא רק לכל מי שמתגעגע, אלא שמציע גם מן הכאן והעכשיו – ישראל ,2025 על כל
האהבה והיופי, הכאב והאבל.